קזחסטן – הכנות לטיול
ויזה, דרכי הגעה , מתי כדאי לטייל, חיסונים דרושים, ביטחון ובטיחות , קולינריה לבוש, אטרקציות , פסטיבלים ועוד…..
קזחסטן– העונה הכי טובה לביקור :
קזחסטן מתאפיינת בעונת קיץ חמה מאוד די דומה לעונת הקיץ בישראל , ועונת חורף קרה מאוד שיכולה להגיע ל- 30/40 מעלות מתחת לאפס. בין נובמבר למרץ קזחסטן רוב הזמן מכוסה בשלג וקפואה.
עונת התיירות בקזחסטן נמשכת בין החודשים מאי עד סוף ספטמבר בהם ניתן לטייל בארץ הענקית הזו . מחוץ לחודשים אלה, הטמפרטורות מתחילות לרדת ונעשות קרות מאוד.
חודשים יולי אוגוסט הם שיא עונת התיירות בקזחסטן הטמפרטורות נוחות לטיולי ג'יפים וטרקים .
קזחסטן – ויזה.
אין צורך בויזה קזחסטן אבל השהייה בה מותרת עד 30 יום .
קזחסטן – דרכי הגעה מישראל לקזחסטן .
יש טיסות ישירות בין ישראל לקירגיזסטן הנעשות על ידי חברת התעופה הקזחית
' אייר אסטנה ' אך הטיסות אינם ברמה היומית אלא פעמיים בשבוע בלבד .
ניתן גם לטוס דרך יעד מקשר . יעד מקשר פופולארי היא בדרך כלל טורקיה. חברות התעופה טורקיש איירליינס, ופגאסוס איירליינס יוצאות מישראל נוחתות באיסטנבול ומשם הנוסעים ממשיכים עם אותה חברת תעופה לשדה התעופה אלמטי בירת קזחסטן . וכך גם בחזור.
קזחסטן – חיסונים
הרפואה בקזחסטן די מתקדמת ולכן במקרה של פציעה או צורך רפואי כלשהוא ניתן לקבל מענה טוב בעיקר בערים. מטבע הדברים באזורים הכפריים והחוות החקלאיות שהם מחוץ לערים המרכזיות ,אלמטי ואסטנה , הנגישות למתקני רפואה פחות אפשרית.
המקומיים מקבלים חיסוניים בצורה קבועה כמו בישראל ולכן החיסונים הקיימים שלנו בישראל מספיקים לטיול קצר בקזחסטן ואין צורך ביותר מזה . במידה ויוצאים לטיולי טרקים והסיכוי לנשיכה על ידי בעלי חיים או עקיצות גבוה יחסית . רצוי לברר בלשכות הבריאות המחוזית לביצוע חיסוניים מתאימים.
קזחסטן – שתייה.
מומלץ לשתות מים מינרלים מבקבוקים סגורים. כמובן לא לשתות ישירות ממי נהרות או מעיינות אלא רצוי להרתיח את המים קודם השתייה. ירקות ופירות יש לשטוף עם מים וסבון לפני אכילה או בישול .
קזחסטן – ביטחון ובטיחות.
די בטוח להסתובב בקזחסטן הן לגברים והן לנשים אך כמובן יש לשמור על אמצעי זהירות המקובלים הקשורים לחפצים יקרי ערך , כסף ודרכונים.
רצוי לבצע ביטוח נסיעות לחו"ל ברמה הסטנדרטית . במידה ויש טיולי ג'יפים במסלולי אקסטרים, רכיבה על סוסים , או טיולי טרקים יש להגדיל את חבילת ביטוח הנסיעות בהתאם.
קזחסטן – מטבע מקומי– טנגה (tenge)
הדולר בקזחסטן הוא המטבע "עובר לסוחר" . לכן רצוי להגיע עם דולרים ופחות עם מטבעות אחרים.
קזחסטן די מתקדמת מבחינת תשלומים בכרטיסי אשראי שניתן לשלם באמצעותם בכל בית עסק ברחבי קזחסטן. יש לקחת בחשבון כי כרטיס האשראי מסוג ויזה מכבדים בכל מקום ברחבי קזחסטן . כרטיס אשראי מסוג ישראכרט יש מקומות שכן ויש מקומות שלא.
כמובן ניתן לשלם במזומן אם זה בדולר או במטבע מקומי. ואין שום מגבלה בנושא .
תחנות שירות של המרות מטבע (צ'יינג'ים) קיימות בכל רחבי הערים אלמטי ואסטנה וערים אחרות ברחבי קזחסטן . מומלץ להשתמש בהם לביצוע עסקת חליפין מדולר למטבע מקומי אבל פחות בכיוון ההפוך. במידה ותרצו להמיר מטבע מקומי לדולר יש עדיפות להמרת מטבעות בבנקים המקומיים או בשדה התעופה.
קזחסטן – תקשורת .
קזחסטן – קידומת טלפון בינלאומית / 7+
חבילות תקשורת סלולארית בקזחסטן היא די זולה. בשדה התעופה ' אלמטי ' ניתן לרכוש חבילת תקשורת שבועית או חודשית . מומלץ לבחור חברת תקשורת שפרוסה היטב ברחבי קזחסטן .
קירגיזסטן היא ארץ ענקית ורוב ההתיישבות מתרכזת בערים ולכן הקליטה תהיה טובה באזורים המיושבים אבל לא קיימת באזורים רחוקים ממקום התיישבות לכן רצוי לטייל באזורים אלו עם בטלפון לוויני למקרה חירום .
הסים ניתן בחינם אבל שיטת חבילות התקשורת בקזחסטן הינה טעינת הסים בכסף שנגרע בהתאם לשימוש . ניתן לקנות רק חבילות גלישה ללא שיחות וניתן גם וגם . השיחות בתוך הרשת של חברת התקשורת אליה אתם שייכים הינם בחינם.
בתחנת השירות מבצעים מספר הגדרות התאמה לתקשורת המקומית בתוך המכשיר. לכן מומלץ להפעיל את הסים כבר בתוך תחנת השירות ממנה רכשתם את חבילת התקשורת ולבדוק שהכל עובד .
קזחסטן – הפרשי שעות ביחס ישראל.
קזחסטן נמצאת באזור זמן / 5 + UTC
הפרשי השעות בין ישראל לקזחסטן הם שלוש שעות לפי שעון קיץ ישראלי וארבע שעות לפי שעון חורף ישראלי.
קזחסטן – שפות עיקריות
קזחסטן – שפות עיקריות (Major Languages) :
קזחית (Kazakh)
רוסית (Russian)
בערים השפה השלטת היא רוסית . ככל שנכנסים אל העומק הכפרי והחוות החקלאיות השפה המדוברת היא קזחית ופחות רוסית.
השפה האנגלית יותר שגורה אצל הצעירים ופחות אצל המבוגרים.
קזחסטן – עיר בירה – אסטנה
קזחסטן – מדינות שכנות
סין – במזרח. (1460 ק"מ)
רוסיה – צפון ומערב (6764 ק"מ)
הים הכספי – במערב
קיריגיסטן (980 ק"מ) + אוזבקיסטן (2300 ק"מ) + טורקמינסטן (380 ק"מ) – בדרום
קזחסטן – דתות
אסלאם סוני (Islam Sunni ) :75%
נצרות אורתודוכסית (Orthodox Christianity) – 20%
דתות אחרות (Other religions) – 5%
קזחסטן – עצמאות
בעבר הייתה קזחסטן חלק מברית המועצות עד שזכתה בעצמאות ב – 16 בדצמבר 1991
קזחסטן – קצת רקע
מרכז אסיה , אזור גאוגרפי ביבשת אסיה ובעל הגדרות שונות התלויות בגיאוגרפיה, היסטוריה ,קבוצות אתניות , דת, פוליטיקה, פולקלור ותרבויות הקרובות זו לזו אך על פי רוב החוקרים, ועל פי הממשל הסובייטי לשעבר זהו האזור בין הים הכספי לסין המוקף כולו ביבשה ללא גישה ישירה לאוקיינוסים הכולל את המדינות אוזבקיסטן, טג'יקיסטן, טורקמניסטן ,קירגיזסטן וקזחסטן. מדינות אלו הינם בעלות נוף אנושי , תרבותי וגיאוגרפי מגוון ביותר המסעיר את דמיונו של כל מטייל והרפתקן וזאת בשל האותנטיות, התרבות, המאכלים והנוף האנושי המשתנה והאקזוטי וכל מטייל והרפתקן בכל גיל יכול למצוא בה את מה שהוא אוהב . ערים מודרניות בעלות תרבות והיסטוריה של נוודים ויושבי קבע לצד כפרים קטנים בעליחקלאות מסורתית המשמרת את תרבותם של ממלכות קדומות.
♦היווצרותה של דרך המשי האנושית
מיזוג יוצא דופן ונדיר של נוף פראי הכולל בתוכו מדבריות בעלות טמפרטורות לוהטות בקיץ וקפואות בחורף וזאת לצד פסגות מושלגות וקרחוני עד , מפלי מים , עמקים פוריים , אגמים אלפינים , נהרות רחבי ידיים וערבות אין סופיות המשובצות בנוודים רועי צאן סוסים וגמלים. כל זה היווה חיץ ,מאתגר מאוד למעבר ,בין סין במזרח לאירופה במערב . בין שני העולמות הלכה והתפתחה לה 'דרך המשי' , הארוכה בדרכי המסחר של העולם הקדום .
'דרך המשי' הייתה אלומת דרכים . דרכה עברו צבאות, עמים , שבטי נוודים ,שליחים דיפלומטים, סחורות, נוסעים, עבדים ושפחות , אומנים, טכניקות , בעלי מקצוע, חוקרים , עולי רגל , נזירים , שפות, דתות, פילוסופיות ורעיונות. שיירות הגמלים נשאו על גבם סחורות ומוצרים מסין כשפניהם מערבה דרך מדבריות גובי וטקלמקן ונאות המדבר אל מרכז אסיה ,שם חצו את הרי פמיר וטיאן שן האדירים, התמודדו עם תנאי אקלים קיצוניים, והתקפות של שודדים ויושבי דרכים , השיירות הגיעו לסמרקנד, בוכרה, חיווה, איסטנבול ורומא. וגם לארץ ישראל, למצרים ,סוריה ,טיבט הודו ועירק.
לאורכה של 'דרך המשי' התפתחה היסטוריה אנושית בת אלפי שנים, ואוכלוסייה מגוונת ועשירה, באמונות, דתות ולבוש שהם שילוב של מזרח ומערב קדום. התרבות והאומנות הסינית משובצת עד היום בתרבות ההלניסטית ובמיעוטים שמקורם 'בדרך המשי'. קיסמה של 'דרך המשי' היא סיפור מסתורי שבו 'רב הניסתר על הנגלה' הכולל גם את סיפורה של ממלכת הכוזרים, המוזכרת בספרו של יהודה הלוי, ועל פי מקורות יהודיים ומוסלמיים אימצו הכוזרים את היהדות. היקף הגיור , הנסיבות של גיורם , זמן ההתגיירות מצויים במחלוקת מחקרית.